הבנת הנבטת זרעים וריבוי צמחים: מדריך עולמי לגננים

גינון, עיסוק עתיק יומין כמעט כמו הציוויליזציה עצמה, מציע לא רק את ההנאה שבטיפוח חיים אלא גם את הסיפוק שבאסיף מזון ופרחים משלכם. הנבטת זרעים וריבוי צמחים הם מיומנויות יסוד המעצימות כל גנן, ללא קשר למיקומו או לרמת ניסיונו. מדריך מקיף זה צולל לתוך טכניקות חיוניות אלה, ומציע עצות מעשיות ופרספקטיבות גלובליות שיעזרו לכם לטפח גינה משגשגת, לא משנה היכן אתם נמצאים בעולם.

מדוע הנבטת זרעים וריבוי צמחים?

לפני שנצלול ל'איך', בואו נבחן את היתרונות הרבים של הנבטת זרעים וריבוי צמחים. פרקטיקות אלו מספקות מספר יתרונות על פני רכישת צמחים מבוססים:

• חיסכון בעלויות: זרעים זולים משמעותית מרכישת צמחים בוגרים. זה מועיל במיוחד לפרויקטים בקנה מידה גדול או בעת גידול מגוון רחב של צמחים.
• מגוון רחב יותר: קטלוגי זרעים וקמעונאים מקוונים מציעים מבחר מדהים של זני צמחים, שרבים מהם אינם זמינים במשתלות מקומיות. תוכלו לחקור זני מורשת, זנים נדירים וצמחים המותאמים לאקלים הספציפי שלכם.
• התאמה אישית: התחלה מזרע מעניקה לכם שליטה מלאה על תנאי הגידול של הצמחים שלכם מההתחלה. תוכלו להתאים את תערובת האדמה, לוח הזמנים להשקיה ובקרות סביבתיות לצרכים הספציפיים של כל מין.
• יתרון בתזמון: התחלת זרעים בתוך הבית מאפשרת להאריך את עונת הגידול, במיוחד באזורים עם עונות גידול קצרות. תוכלו לקבל יתרון התחלתי על העונה ולהעביר שתילים מבוססים החוצה ברגע שמזג האוויר מאפשר זאת. לדוגמה, במדינות כמו קנדה או רוסיה, זה קריטי.
• ריבוי צמחים בחינם: ריבוי, באמצעות שיטות כמו לקיחת ייחורים, מאפשר לכם ליצור צמחים חדשים מצמחים קיימים, ובכך למעשה להכפיל את הגינה שלכם בחינם. זוהי דרך מצוינת לחלוק צמחים עם חברים ובני משפחה או להרחיב את האוסף הקיים שלכם.
• קיימות: הנבטת זרעים מקדמת קיימות על ידי הפחתת התלות במשתלות שלעיתים קרובות משתמשות בעציצי פלסטיק ואריזות. היא גם מפחיתה את פליטות התחבורה הקשורות למשלוח צמחים בוגרים.
• הזדמנות חינוכית: הנבטת זרעים מספקת חווית למידה מעשית, המאפשרת לכם לצפות במחזור החיים המלא של צמח מזרע ועד קציר. זה מטפח הערכה עמוקה יותר לטבע ולסביבה.

הבנת הזרעים: הבסיס לצמיחה

זרעים הם חבילות חיים מופלאות, המכילות כל מה שצמח צריך כדי לנבוט ולהתחיל לצמוח. הבנת המבנה והדרישות שלהם חיונית להצלחה בהנבטת זרעים. הנה פירוט של היסודות:

מבנה הזרע:

• קליפת הזרע: השכבה המגנה החיצונית המגינה על העובר מנזק והתייבשות.
• עובר: הצמח המיניאטורי בתוך הזרע, המכיל את השורש (שורשון), הגבעול (תת-פסיג), והעלים (פסיגים – העלים הראשונים).
• אנדוספרם: מאגר המזון המספק תזונה לעובר המתפתח במהלך הנביטה.

תרדמת זרעים ונביטה:

זרעים רבים מציגים תרדמה, מצב של התפתחות מושהית המגן על העובר מפני נביטה בתנאים לא נוחים. נביטה היא התהליך שבו זרע נובט ומתחיל לצמוח. היא דורשת שלושה מרכיבים מרכזיים:

• מים: נספגים דרך קליפת הזרע, מים מפעילים אנזימים ומתחילים תהליכים מטבוליים.
• חמצן: חיוני לנשימה, מספק אנרגיה לצמיחה.
• טמפרטורה מתאימה: לכל מין של זרע יש דרישות טמפרטורה ספציפיות לנביטה. חלקם דורשים טמפרטורות חמות, בעוד שאחרים מעדיפים תנאים קרירים יותר.

חיוניות זרעים ואחסון:

חיוניות זרעים מתייחסת ליכולתו של זרע לנבוט. חיוניות הזרעים פוחתת עם הזמן, ולכן חשוב לאחסן זרעים כראוי. הנה כמה טיפים:

• קריר, יבש וחשוך: אחסנו זרעים בסביבה קרירה, יבשה וחשוכה. זה עוזר להאט את תהליך ההזדקנות. מקרר או מרתף קריר ויבש הם אפשרויות טובות.
• מיכלים אטומים: השתמשו במיכלים אטומים או שקיות אטומות כדי להגן על זרעים מלחות ומזיקים.
• תיוג: תמיד תייגו את הזרעים שלכם עם שם הצמח, הזן, ותאריך הרכישה או האיסוף.
• בדיקת חיוניות זרעים: לפני שאתם שותלים כמות גדולה של זרעים, בדקו את חיוניותם. הניחו דגימה קטנה של זרעים על מגבת נייר לחה, קפלו אותה, והניחו אותה בשקית אטומה. בדקו אם יש נביטה לאחר מספר ימים.

הנבטת זרעים: מדריך צעד-אחר-צעד

הנבטת זרעים בתוך הבית מעניקה לכם יתרון התחלתי על עונת הגידול, במיוחד באזורים עם קיץ קצר או חורפים קרים. הנה מדריך צעד-אחר-צעד שיעזור לכם להצליח:

1. אספו את הציוד שלכם:

• זרעים: בחרו זרעים איכותיים ממקור אמין. שקלו את הזנים הספציפיים המשגשגים באקלים שלכם.
• תערובת הנבטה: השתמשו בתערובת הנבטה ללא אדמה. היא קלת משקל, מנוקזת היטב, ונקייה מזרעי עשבים ומחלות. הימנעו משימוש באדמת גינה, שיכולה להיות צפופה מדי ולהכיל פתוגנים.
• מגשי הנבטה או עציצים: מגשי הנבטה עם תאים בודדים או עציצים קטנים (קוטר 3-4 אינץ') הם אידיאליים. בחרו גודל המתאים לצמח ולגודלו הבוגר.
• משפך או בקבוק ריסוס: להשקיה עדינה.
• תוויות וטוש: לזיהוי השתילים שלכם.
• נורות גידול (אופציונלי): אם אין לכם מספיק אור שמש טבעי, נורות גידול הן חיוניות.
• משטח חימום (אופציונלי): כדי לספק חום תחתון, שיכול להאיץ נביטה עבור זרעים מסוימים.

2. הכינו את מגשי ההנבטה או העציצים:

מלאו את מגשי ההנבטה או העציצים בתערובת ההנבטה, והשאירו כמחצית האינץ' של רווח בחלק העליון. טפחו בעדינות על המגשים או העציצים כדי לייצב את התערובת. הרטיבו את התערובת במים, וודאו שהיא לחה באופן שווה אך לא ספוגה במים.

3. זרעו את הזרעים שלכם:

עומק השתילה משתנה בהתאם לסוג הזרע. כלל אצבע כללי הוא לשתול זרעים בעומק השווה לפעמיים קוטרם. חלק מהזרעים דורשים אור כדי לנבוט, ולכן יש לזרוע אותם על פני האדמה. בדקו את הוראות חבילת הזרעים לקבלת הנחיות ספציפיות. כסו בעדינות את הזרעים באדמה, ולחצו קלות כדי להבטיח מגע טוב עם האדמה.

4. השקו וספקו לחות:

לאחר הזריעה, השקו בעדינות את הזרעים באמצעות משפך עם ראש עדין או בקבוק ריסוס. שמרו על האדמה לחה באופן עקבי אך לא ספוגה במים. כדי לשמור על לחות, כסו את מגשי הזרעים בכיפת פלסטיק שקופה או בניילון נצמד. זה יוצר אפקט של חממה קטנה.

5. ספקו אור וטמפרטורה:

הניחו את מגשי הזרעים במקום חם עם אור מספק. אם אתם משתמשים בנורות גידול, מקמו אותן כמה סנטימטרים מעל השתילים. שמרו על הטמפרטורה האופטימלית לנביטה, המשתנה בהתאם לסוג הזרע. רוב הזרעים נובטים בצורה הטובה ביותר בטמפרטורות שבין 21-24 מעלות צלזיוס (70-75 מעלות פרנהייט). עקבו אחר טמפרטורת האדמה באמצעות מדחום.

6. עקבו וטפלו בשתילים:

בדקו את מגשי הזרעים מדי יום לנביטה. ברגע שהשתילים מגיחים, הסירו את כיפת הפלסטיק או הניילון הנצמד כדי למנוע מחלות פטרייתיות. השקו באופן קבוע, ואפשרו לפני האדמה להתייבש מעט בין השקיות. דללו את השתילים לפי הצורך, והשאירו רק את החזקים ביותר בכל תא או עציץ.

7. חיסום:

לפני העברת השתילים החוצה, אקלמו אותם בהדרגה לסביבה החיצונית. תהליך זה, הנקרא חיסום, עוזר להם להסתגל לשינויים בטמפרטורה, אור שמש ורוח. התחילו בהצבת השתילים בחוץ למספר שעות בכל יום, והגדילו בהדרגה את הזמן על פני שבוע או שבועיים. הימנעו מחשיפתם לאור שמש ישיר או לרוחות חזקות במהלך תקופה זו. יום מעונן הוא לעתים קרובות אידיאלי להתחלת תהליך זה.

8. העברה לקרקע:

לאחר שהשתילים עברו חיסום וחלפה סכנת הכפור, תוכלו להעביר אותם לגינה. בחרו יום מעונן או שעה מוקדמת בבוקר כדי למזער את הלחץ על השתילים. השקו היטב את השתילים לפני ההעברה. חפרו בור גדול מספיק כדי להכיל את גוש השורשים. הוציאו בעדינות את השתיל מהמיכל שלו, והיזהרו לא לפגוע בשורשים. הניחו את השתיל בבור, וודאו שחלקו העליון של גוש השורשים נמצא בגובה פני האדמה. מלאו את הבור באדמה, והדקו אותה בעדינות סביב השורשים. השקו בנדיבות את השתיל שהועבר זה עתה.

דוגמה: ביפן, גננים רבים מתחילים את הזרעים שלהם בתוך הבית בחממות מחוממות כדי לנצל את עונת הגידול הקצרה. האקלים היפני יכול לחוות גם חום קיצוני וגם גשמים כבדים, ולכן מועיל להם לשלוט בתנאים שהשתילים נחשפים אליהם בשלביהם המוקדמים.

ריבוי צמחים: הכפלת הצמחים שלכם

ריבוי הוא תהליך של יצירת צמחים חדשים מצמחים קיימים. זוהי דרך פנטסטית להרחיב את הגינה שלכם, לחלוק צמחים עם חברים, ולשמר את הזנים האהובים עליכם. ישנן מספר שיטות ריבוי, כל אחת עם יתרונות וחסרונות משלה. נבחן את הטכניקות הנפוצות ביותר:

1. ייחורי גבעול:

ייחורי גבעול הם אחת משיטות הריבוי הקלות והפופולריות ביותר. היא כוללת לקיחת חתיכת גבעול ועידודו לפתח שורשים. שיטה זו משמשת לעתים קרובות עבור עשבי תיבול, שיחים וצמחי נוי.

כיצד לקחת ייחורי גבעול:

• בחרו את הגבעול הנכון: בחרו גבעול בריא ונמרץ שאינו פורח.
• קחו את הייחור: השתמשו בסכין חדה או במזמרה כדי לחתוך קטע גבעול באורך 10-15 ס"מ (4-6 אינץ'). בצעו את החתך ממש מתחת למפרק (היכן שעלים או ענפים צומחים).
• הסירו עלים תחתונים: הסירו את העלים מהסנטימטר או שניים התחתונים של הייחור.
• טבלו בהורמון השרשה (אופציונלי): הורמון השרשה יכול לעודד התפתחות שורשים. טבלו את קצה החתוך של הגבעול באבקת הורמון השרשה (אם משתמשים).
• שתלו את הייחור: הכניסו את הייחור לעציץ מלא בתערובת הנבטה או תערובת שתילה מנוקזת היטב. קברו לפחות מפרק אחד או שניים.
• השקו וספקו לחות: השקו היטב את הייחור וכסו אותו בשקית פלסטיק או כיפה כדי לשמור על לחות.
• ספקו אור וטמפרטורה: הניחו את הייחור במקום חם עם אור שמש עקיף.
• עקבו וטפלו: שמרו על האדמה לחה באופן עקבי אך לא ספוגה במים. שורשים אמורים להתחיל להיווצר תוך מספר שבועות. לאחר שהתפתחו שורשים, תוכלו להעביר את הצמח החדש לעציץ גדול יותר או ישירות לגינה.

דוגמה: באזורים הים תיכוניים של אירופה, ריבוי רוזמרין ולבנדר באמצעות ייחורי גבעול הוא מנהג נפוץ בשל עמידותם באקלים וקלות הריבוי שלהם. צמחים אלה לעתים קרובות מחולקים בין שכנים ומשפחות.

2. ייחורי עלה:

ייחורי עלה הם שיטה מתאימה לריבוי צמחים כמו סיגליות אפריקניות, סוקולנטים ובגוניות. טכניקה זו כוללת לקיחת עלה ועידודו ליצור שורשים וצמח חדש.

כיצד לקחת ייחורי עלה:

• בחרו עלה בריא: בחרו עלה בריא ובוגר מהצמח.
• קחו את הייחור: ישנן מספר שיטות לקחת ייחורי עלה, בהתאם לצמח. ייתכן שתיקחו את העלה כולו, חלקים מהעלה, או קטע מהעלה עם גבעול.
• שתלו את הייחור: שתלו את ייחור העלה בתערובת שתילה מנוקזת היטב.
• השקו וספקו לחות: השקו היטב את הייחור וכסו אותו בשקית פלסטיק או כיפה כדי לשמור על לחות.
• ספקו אור וטמפרטורה: הניחו את הייחור במקום חם עם אור שמש עקיף.
• עקבו וטפלו: שמרו על האדמה לחה באופן עקבי אך לא ספוגה במים. שורשים וצמחים חדשים קטנים אמורים להתחיל להיווצר תוך מספר שבועות או חודשים, בהתאם לצמח.

דוגמה: סוקולנטים, כמו אלה הגדלים באזורים צחיחים כמו דרום-מערב ארצות הברית וחלקים ממקסיקו, מורבים לעתים קרובות באמצעות ייחורי עלה. צמחים אלה ניתנים להתאמה גבוהה ויכולים להשריש בקלות מעלה בודד, מה שהופך את השיטה ליעילה מאוד.

3. חלוקה:

חלוקה היא שיטת ריבוי הכוללת הפרדת שורשים וכתר של צמח כדי ליצור צמחים חדשים. זוהי שיטה טובה לצמחים רב-שנתיים הנוטים לגדול בגושים.

כיצד לחלק צמחים:

• בחרו את הזמן הנכון: הזמן הטוב ביותר לחלק את רוב הצמחים הוא בתחילת האביב או בסתיו, כאשר הצמח אינו פורח באופן פעיל.
• חפרו את הצמח: חפרו בזהירות את כל הצמח, והיזהרו לא לפגוע בשורשים.
• הפרידו את הצמח: הפרידו בעדינות את הצמח לחלקים קטנים יותר, כל אחד עם שורשים ועלים משלו. תוכלו להשתמש בידיים או בסכין חדה לשם כך.
• שתלו מחדש את החלקים: שתלו מחדש כל חלק במיקום חדש או בעציץ, וודאו שיש לו מספיק מקום לגדול.
• השקו היטב: השקו היטב את הצמחים שחולקו זה עתה לאחר השתילה מחדש.

דוגמה: חלוקת צמחי הוסטה נפוצה בחלקים רבים של העולם, מארה"ב ועד בריטניה. מנהג זה נפוץ מכיוון שצמחי הוסטה קלים לחלוקה, מה שמביא למספר גדול יותר של צמחים שניתן להשתמש בהם לעיצוב גינות או לחלוק עם חברים.

4. הברכה:

הברכה היא שיטת ריבוי שבה מכופפים גבעול לאדמה ומעודדים אותו לפתח שורשים בעודו מחובר לצמח האם. לאחר שנוצרו שורשים, ניתן להפריד את הצמח החדש מצמח האם.

סוגי הברכה:

• הברכה פשוטה: כופפו גבעול נמוך לאדמה, קברו קטע ממנו, והשאירו את הקצה חשוף.
• הברכת קצה: כופפו את קצה הגבעול לתוך האדמה וכסו אותו באדמה.
• הברכת אוויר: בצעו חתך בגבעול, עטפו אותו בטחב ספגנום לח, וכסו אותו בפלסטיק. שיטה זו משמשת לצמחים שקשה להרבות בשיטות אחרות.

כיצד לבצע הברכה:

• בחרו גבעול מתאים: בחרו גבעול גמיש שניתן לכופף לאדמה.
• הכינו את הגבעול: הסירו את העלים מהקטע של הגבעול שיקבר.
• צרו פצע (להברכה פשוטה והברכת אוויר): צרו פצע קטן על הגבעול, כמו חתך רדוד או שריטה, כדי לעודד יצירת שורשים.
• קברו את הגבעול או עטפו בטחב: קברו את הקטע המוכן של הגבעול באדמה (הברכה פשוטה) או עטפו את האזור הפצוע בטחב ספגנום לח וכסו בפלסטיק (הברכת אוויר).
• קבעו את הגבעול: קבעו את הגבעול באמצעות חוט תיל או יתד (הברכה פשוטה).
• השקו ועקבו: שמרו על האדמה או הטחב לחים.
• הפרידו את הצמח החדש: לאחר שנוצרו שורשים (בדרך כלל תוך מספר חודשים), הפרידו את הצמח החדש מצמח האם והעבירו אותו.

דוגמה: באזורים בעולם בהם שיחי פטל משגשגים, הברכה משמשת לעתים קרובות לריבוי צמחים אלה. הגבעולים הארוכים מתכופפים בקלות לאדמה, ומייצרים באופן טבעי צמחים חדשים כאשר הם קבורים.

5. זרעים מצמחים קיימים:

בעוד שהנבטת זרעים היא חלק מרכזי בריבוי, ניתן להרבות מזרעים שנאספו מצמחים קיימים בגינה שלכם או מחבילות זרעים שנרכשו, כפי שתואר קודם. התהליך כולל:

• איסוף זרעים: זה כולל איסוף זרעים בשלים מהצמחים שלכם, מה שניתן לעשות כאשר תרמילי הזרעים מתייבשים ומשחררים את תכולתם.
• ניקוי זרעים: הסרת כל פסולת או חומר שאינו זרע.
• ייבוש זרעים: מתן אפשרות לזרעים להתייבש לחלוטין.
• אחסון זרעים: אחסון הזרעים במקום קריר, חשוך ויבש, כפי שפורט קודם.

שיטה זו היא דרך מצוינת לשמר את המאפיינים של צמח האם ולחסוך כסף על ידי הימנעות מרכישת חבילות זרעים חדשות.

פתרון בעיות נפוצות

אפילו גננים מנוסים נתקלים באתגרים בעת הנבטת זרעים וריבוי. הנה כיצד להתמודד עם כמה בעיות נפוצות:

• נביטה ירודה:
• סיבה: זרעים ישנים, עומק זריעה לא נכון, טמפרטורה לא נכונה, או לחות לא מספקת.
• פתרון: השתמשו בזרעים טריים, זרעו בעומק הנכון, ספקו את הטמפרטורה המתאימה, ושמרו על רמות לחות עקביות.
• ריקבון שורשים (Damping-Off):
• סיבה: מחלה פטרייתית הפוגעת בשתילים, הנגרמת לעתים קרובות מהשקיית יתר, זרימת אוויר לקויה, ושימוש באדמה מזוהמת.
• פתרון: השתמשו בתערובת הנבטה סטרילית, הימנעו מהשקיית יתר, ודאו זרימת אוויר טובה, וטפלו בקוטל פטריות במידת הצורך.
• שתילים צנומים (Leggy):
• סיבה: אור לא מספיק. שתילים נמתחים לעבר מקור האור, מה שמוביל לגבעולים חלשים ודקים.
• פתרון: ספקו אור מספק, בין אם באמצעות אור שמש טבעי או נורות גידול. קרבו את מקור האור לשתילים.
• מזיקים:
• סיבה: כנימות, אקריות קורים, יתושי פטריות ומזיקים אחרים יכולים לפגוע בשתילים.
• פתרון: בדקו את השתילים באופן קבוע לאיתור מזיקים. טפלו בסבון קוטל חרקים או בשמן נים. ודאו זרימת אוויר טובה.
• עלים מצהיבים:
• סיבה: השקיית יתר, תת-השקיה, חוסר בחומרים מזינים, או מחלות.
• פתרון: התאימו את נוהלי ההשקיה, דשנו בדשן מאוזן, וטפלו בכל מחלה פוטנציאלית.

התאמה לאקלים ולמיקום שלכם

יש להתאים את טכניקות הנבטת הזרעים והריבוי לאקלים ולתנאי הגידול הספציפיים שלכם. הנה כמה שיקולים:

• אזור אקלים: קבעו את אזור עמידות הצמחים של USDA או המקבילה באזורכם. זה יעזור לכם לבחור זני צמחים המתאימים היטב לאקלים שלכם. קחו בחשבון את תאריכי הכפור מכיוון שהם משפיעים רבות על זמני התחלת הזרעים.
• אור שמש: העריכו את כמות אור השמש שהגינה שלכם מקבלת. יש צמחים המשגשגים בשמש מלאה, בעוד שאחרים מעדיפים צל חלקי או צל מלא. בחרו צמחים התואמים לתנאי אור השמש שלכם.
• אדמה: בדקו את האדמה שלכם ותקנו אותה לפי הצורך. pH הקרקע, רמות חומרים מזינים וניקוז הם גורמים חשובים.
• משאבים מקומיים: התייעצו עם משתלות מקומיות, מועדוני גינון ושירותי הדרכה כדי ללמוד על הצמחים ושיטות הגידול הטובות ביותר לאזורכם.
• זמינות מים: ודאו שיש לכם מקור מים אמין, בין אם באמצעות גשם, השקיה או באר. תרגלו טכניקות לשימור מים. באזורים של בצורת קיצונית כמו חלקים מסוימים באוסטרליה, זה חיוני.

פרקטיקות ברות-קיימא להנבטת זרעים וריבוי

ניתן לבצע הנבטת זרעים וריבוי באופן בר-קיימא. הנה כמה פרקטיקות שכדאי לשקול:

• השתמשו בתערובת הנבטה אורגנית: בחרו תערובות הנבטה העשויות מחומרים אורגניים, כגון קליפת עץ מיושנת, כבול ופרלייט.
• קומפוסט: הוסיפו קומפוסט לאדמה שלכם כדי לשפר את פוריותה וניקוזה.
• שמרו על מים: השקו את הצמחים שלכם לעומק אך לעתים רחוקות. השתמשו בהשקיה בטפטוף או בצינורות השקיה כדי לחסוך במים.
• הפחיתו את השימוש בפלסטיק: השתמשו בעציצים או במגשי הנבטה מתכלים. עשו שימוש חוזר בעציצי פלסטיק ובמגשים במידת האפשר.
• תרגלו מחזור זרעים: סובבו את הגידולים שלכם כדי למנוע מחלות קרקע והתפשטות מזיקים.
• משכו חרקים מועילים: שתלו פרחים המושכים חרקים מועילים, כגון דבורים, פרפרים וחיפושיות משה רבנו, כדי לסייע בהאבקה ובבקרת מזיקים.
• הימנעו מחומרי הדברה כימיים וקוטלי עשבים: בחרו בשיטות הדברה אורגניות, כגון סבון קוטל חרקים, שמן נים, ואיסוף מזיקים ידני.

סיכום: חדוות הגידול

הנבטת זרעים וריבוי צמחים הן חוויות מתגמלות המאפשרות לכם להתחבר לטבע וליצור גינה יפה ויצרנית. על ידי הבנת היסודות והתאמת הטכניקות שלכם לסביבה הספציפית שלכם, תוכלו לגדל בהצלחה מגוון רחב של צמחים. התנסו בשיטות שונות, למדו מההצלחות ומהכישלונות שלכם, והכי חשוב, תיהנו מהתהליך. גינון הוא מסע, ועם כל זרע שתזרעו וכל ייחור שתרבו, תעמיקו את הערכתכם לפלאי עולם הטבע. בין אם יש לכם גינת מרפסת קטנה בעיר שוקקת כמו טוקיו או חלקה רחבת ידיים בארגנטינה הכפרית, מיומנויות הנבטת הזרעים והריבוי יפתחו בפניכם עולם שלם של אפשרויות.